יום שלישי, 22 בדצמבר 2009

הקדמה לאי הגשת דוחו"ת


המלצתנו יש לבצע פעולות ע"י רואה חשבון  מוסמך

תחילה, נציג את האפשרויות העומדות בפני רואה החשבון בעת הגשת חוות דעתו על הדו"חות הכספיים. נגדיר את ארבעת האפשרויות ונציג את השלכותיהן של הגשת חוו"ד חלקה, מסוייגת, שלילית או הימנעות. נציג את דרישות מס הכנסה בדבר הגשת דו"חות שנתיים.
לאחר מכן, ניכנס לליבו של הדיון כאשר נדון בשתי סוגיות עיקריות העוסקות בדבר הגשת דו"חות אשר אינם בעלי חוו"ד חלקה. הראשונה מתייחסת לזהות הישות האחראית על אישור הדו"חות, והשנייה מתייחסת לפירוש המילולי הרחב של המילה "אישור". אנו נביא את גישתו הנוקשה של מס הכנסה ביחס לתקנות רואי החשבון, כנגד גישה המקלה יותר, ואף מקלה מדי, של מומחים שונים. נדגים זאת באמצעות מאמרים הדנים בנושא וכמו כן פסקי דין המביאים את דעת ביהמ"ש.

השוואה הגישות

כאשר אנו בוחנים את גישת רשות המסים, ניתן לתמוך בעמדתם מצדדים שונים. תחילה, רשות המסים, כמו כלל המשתמשים האחרים בדו"חות הכספיים, שואפת לראות דו"חות כספיים תקינים, אמינים ושמשקפים באופן נאות את מצבה הפיננסי של הישות. אין כל ספק כי מידת הביטחון שיש לרשויות מדו"חות כספיים אשר נינתה עליהם חוו"ד חלקה גבוהה יותר ממידת הביטחון על כאלו שלאו. יש להזכיר כי מס הכנסה, בחישובו את ההכנסה החייבת, דורש דו"ח התאמה למס שבסיסו ברווח החשבונאי שכאמור מבוקר בדו"חות הכספיים. לפיכך, דו"חות כספיים שלא ניתנה עליהם חוו"ד חלקה, עשויים להכיל טעויות מהותיות אשר משפיעות הן על הרווח החשבונאי והן על הרווח לצורכי מס.
בנוסף על כן, רשות המיסים רואה ברואה החשבון כגורם המוסמך לאשר דו"חות כספיים. אם רשות המיסים תקבל דו"ח שניתנה עליו חוו"ד בלתי חלקה, אזי הלכה למעשה מתבטלת אחריותו וסמכותו של רואה החשבון ומוציאה מתוכן את תפקידו של רואה החשבון המבקר בנוגע לרשות המיסים.
יתרה מזאת, אם תינתן האפשרות לישות להגיש דו"ח בלתי מבוקר, מסויג, שלילי או חסר פריטים מהותיים, קיים סיכון שחברות רבות לא ישקיעו מאמציהם בהגשת דו"ח כספי נאות, שכן מס הכנסה לא בודק את כלל השומות, וחבות המס בגין הכנסותיהן לא יהיה מהימן. לפיכך, מס הכנסה נוקט בגישה בה דו"ח עם חוו"ד בלתי חלקה שווה ערך לאי הגשת דו"ח בכלל ולכן יינקטו ההליכים הקבועים בפקודה, וביניהם הליכים פליליים.
נקודה נוספת שראוי לציין היא שלרשות המסים אין את האמצעים לבדוק את כלל הדו"חות הכספיים המוגשים לה, ובטח שלא לבדוק את מהות כלל חוות הדעת המסויגות, השליליות או ההימנעויות.
מנגד, אין ספק כי מס הכנסה נוקט בגישה מחמירה. הרי לא כל הסתייגות משפיעה על חישוב ההכנסה החייבת. ישנם מקרים (אשר צוינו לעיל) בהם יהיו הסתייגויות, אך הן הרווח החשבונאי והן ההכנסה החייבת יישארו על כנן.
בנוסף, אין לראות קבלת דו"ח בלתי מבוקר ע"י רשות המסים כאל ריקון חשיבותו של רואה החשבון, זאת מכיוון שעפ"י חוק תפקידו של רואה החשבון לתת חוו"ד על הדו"חות הכספיים לפי ארבעת הדרכים כפי שקבעו תקנות רואה חשבון. בטח ובטח שאין תפקידו לאשרם אלא רק לחוות דעתו. אין תפקידו להשיג בכל מחיר חוו"ד חלקה רק בכדי לצאת ידי חובה לרשויות המס. בנוסף, פעמים רבות ישנן מחלוקות בין ישות לבין רואה החשבון המבקר, ולא תמיד ניתן לגשר על פערים אלו. כתוצאה מכך, לא תמיד תוכל הישות להגיש דו"ח שניתנה עליו חוו"ד חלקה.
יתר על כן, מס הכנסה למעשה "כובל את ידי הישות" במקרים בהם תינתן חוו"ד בהסתייגות על דו"חותיה הכספיים. זאת מכיוון שאם תגיש את הדו"ח כפי שהוא, רשות המיסים תראה בו כאי הגשת דו"ח, ואילו לא תגיש את הדו"ח, אלא תעשה מאמצים להגישו בחוו"ד חלקה, לא יוותר לה זמן להגישו במועד. כך או כך לא תעמוד בהוראות ס' 132.
ליקוי נוסף קיים באופן ההענשה שרשות המס נוקטת. אין כל ספק כי יש להעניש נישומים אשר לא הגישו דו"חות בזמן. מכיוון שמדובר בעבירה מנהלית, יש להעניש בהתאם ולנקוט תחילה בענישה אזרחית, קרי קנסות, ולא להיחפז לכתבי אישום פליליים.